ronenarad11042010 [IKF].jpg
דף הבית מרכז ידע דייג מקיאק שיטות דיג דיג קלמרי וסבידה. שיטות והסברים

דיג קלמרי וסבידה. שיטות והסברים
דיג מקיאק - שיטות דיג
נכתב ע"י איל הורביץ   
שני, 25 אוקטובר 2010 23:37

 

בילדותי, (לפני איזו שנה, מקסימום שנתיים), לא ידעתי שיש בין הקלמרי לסבידה שוני - הכרתי רצועות לבנות ששימשו אותנו כפתיון בדיג. חשבתי שזו אותה חיה חלקלקה והאחד השם הערבי שלה והשני לועזי שעבר עיברות. בכלל מי ידע שניתן לתפוס אותם לבד.

לדיג זה נחשפתי לפני כ 4 שנים - מי בכלל חשב שזה אחד מסוגי הדיג הכי כיפיים – ציוד קל, ערנות, רגש, לבלות בקור של לילות החורף על הסלעים.....

אני זוכר את הראשון שתפסתי – עם רולר מיטצ'ל גודל 7000 וחכת פיבר המיועדת לבולוס מסירה שהצליחה לזרוק למרחק 15 מ'.... אבל בגלל שדגתי במרפסת בנקרות זה לא היה משמעותי והיו תפיסות נאות. בהמשך הלכתי והשתדרגתי עם הציוד והידע ובכל עונה אני לומד כמה דברים חדשים שמעלים את התפיסות אך בעיקר את הריגוש וההנאה.

מה כל כך כייף בדיג הזה? ציוד קל ומינימאלי,  ותוצאות יפות. דיג אקטיבי, תזוזה ותנועה הכוללות החלפת דמויים, מקומות, דילוגים בין אתרים, וידע נרכש.
דיג קלמרי הוא דיג מהנה ביותר עם טונות של אקשן, טכניקה, רגש והנאה. זהו דיג הדורש ערנות ומעורבות של הדיג כל הזמן, וכולל התמודדות עם מז"א קר, סלעים חלקים, עמידה ממושכת (אני מביא כסא עם 3 רגליים) אך התוצאה היא לרוב דיג מספק ומהנה. אפשר לשבת שניים – שלושה דייגים יחד ולהעביר ערב בכייף וצחוקים, קפה, תה, ורד בול...

מתי? הקלמרי והסבידה נפוצים בחופי ארצנו במשך הסתיו המאוחר, בואך חורף ועד תחילת הקיץ. התפיסות הראשונות מתחילות עם רדת טמפרטורת המים: אוקטובר, נובמבר וממשיכות עד יוני. בחודשים מאי –יוני נמצאים בעיקר הקלמרי הגדולים ששוקלים 700 גר' ומעלה, אך גם הקלמרי הקטנטנים שארכם כ 10 סנטימטרים ושניהם מהווים אתגר מעניין לתפיסה

אחסון. במהלך העונה ניתן למעשה לתפוס די והותר קלמרי שישמשו כפתיון למשך כל השנה עד תחילת העונה הבאה. המטרה שלנו היא תפיסת די קלמרי לכל העונה ושישאר מספיק לעונת הטרחונים. לצורך כך אנו מאחסנים אותם בצורה מסודרת ונוחה במקפיא: עם סיום הדיג אנו שוטפים ומנקים במי הים כל קלמרי בנפרד, מנקזים כמה שיותר דיו ועוטפים כל קלמרי/ סבידה בשקית נפרדת (קטנים- בינוניים נכנסים לשקית אוכל קטנה) הגדולים נעטפים בשקית של עיתון (אצלנו שקית של ידיעות אחרונות) ומהר ככל הניתן מכניסים להקפאה בפריזר. אנחנו ממלאים מקפיא ייעודי ( הריח, הריח). במידה ואין די מקום, אנו מפלטים אותם ומקפיאים לחוד ראשים ו'שניצלים' לבנים. חשוב לעטוף בנפרד כל אחד או שניים כדי שלא תצטרכו להפשיר כל יציאה כמות גדולה. קלמרי שישמר נכון ייצא מהמקפיא לבן - שקוף, נקי, ללא ריח, גמיש ונראה טרי.

מידי פעם נתפסים גם תמנונים. אחסון תמנון דורש תחכום רב יותר ויש להכניסו לשקית מיד עם התפסו. אם תשימו אותו בדלי הוא יצא, בבור? הוא ימלט לים, בשקית אחת? הוא ימצא חור קטן וירחיב אותו ואם לא ימצא חור הוא יעשה אותו. שתי שקיות – אולי..... אבל זרועות תמנון יכולות ליהיות יופי של פתיון לפארידות ותפסתי על זרוע יופי של לברק. היות ויש להם יכולת גידול מחדש של איברים שנקטעו מישהו הציע לי, שבמקום שאקפיא את התמנון השלם, אחתוך לו זרוע אחת ואשחרר אותו, כך תגדל לו זרוע מחדש. עוד לא ניסיתי.

מי שתופס קלמרי למטרת מאכל הרי שראוי שיקפיד שבעתיים על הגיינה, אחסון והקפאה ויכין מבעוד מועד צידנית עם קרח. בשרם של הקלמרי עדין ונוטה להתקלקל במהירות. הקפדה על כללי הגיינה היא חשובה ביותר.

בזמן הדיג, תסתכלו עליהם ותלמדו אותם, איך הם זזים, איך אורבים, איך מתנהגים. כל פרט שתלמדו וככל שתבינו אותם ישפרו את טכניקות הדיג שלכם. כנ"ל לגבי סרטים בNational Geografic  ודיסקברי. כשתרגישו משיכות קלות, מכות על הדמוי, פעימות וכו' תוכלו להבחין האם זה קלמרי שדוגם את הדמוי או שאולי הדמוי מתגרד בסלע. תלמדו איך הם נראים בחושך ואיך הם מגיבים להארת פנס פתאומית. מה הם יעשו כשנאיר עליהם בדיוק כשהם ממוקדים בדמוי ועומדים לתקוף (יתעלמו לרוב ממקור האור) ומה יעשו אם נאיר עליהם כשהם מפטרלים (יתרחקו).

אי אפשר להתחיל בלי קצת פרטים על היצורים הימיים המדהימים הללו:
הסבידה - הדיונון הים תיכוני (Sepia Officinalis mediterranea )
הקלמרי - לוליגו שקוף loligo vulgaris –
הדיונונים -שם מדעי: Sepiida הוא יצור  ימי חסר חוליות השייך למערכת הרכיכות והוא שייך לאותה מחלקה הכוללת  גם את התמנון  מחלקה זו נחשבת למחלקה המפותחת ביותר מבחינה אבולוציונית של בעלי חיים ימיים.
לדיונון יש שמונה זרועות רגילות המכוסות כפתורי הצמדה ושתי זרועות ציד ארוכות המכוסות כפתורי הצמדה גדולים בקצותיהן והן מתקפלות לכיסים ייעודיים בצידי הפה
הדיונון ניזון מדגים ויצורים ימיים אחרים. בזמן הציד הקלמרי מתקרב את הטרף וכשהוא קרוב דיו, זרועות אלה נורות קדימה במהירות ואוחזות בטרף ומקרבות אותו לזרועות הרגילות שסביב הפה אשר בתורן, מאבטחות את התפיסה ומקרבות את המזון לפה דמוי המקור.
הדיונון פולט דיו מכיסי דיו הנמצאים בחלל ביטנו כאשר הוא מאוים. הדיונון נע באמצעות קליטת מים ופליטתם בסילון דחוס. לתנועה קדימה זרם המים מופנה לאחור ולתנועה אחורה זרם המים מופנה קדימה.

הוא צד דגים באמצעות זרועותיו, ומשתמש ב"מקור" מיוחד על-מנת לקרוע את בשרם לחתיכות קטנות (זהו החלק הקשה היחידי בגופו).

מקור שמו של הדיונון בשפה העברית מאפיין את היכולת שלו לפלוט שובל של דיו במנוסתו מפני טורף ועל ידי כך להסתיר את כיוון בריחתו. פעם הדיו של דיונון שימש את הסופרים בכתיבתם (ואז הספרים היו מן הסתם די מסריחים ולספריה היה ריח כמו לרכב שלי בתקופת דיג הקלמרי),

הדיונון הוא בעל יכולת מדהימה להחליף את צבעו תוך שברירי שנייה, זאת הוא עושה על ידי הרחבה וכיווץ של תאי פיגמנט המצויים על פני עורו. יכולת זאת מקנה לו צבע המסווה בסביבות השונות בהן הוא חי – המים הפתוחים או קרקע סלעית. ביכולת החלפת הצבעים הוא גם משתמש ברגע שהוא רוצה לבלבל את טרפו לפני שצד אותו. יש חוקרים המנסים לטעון שהחלפת צבעים זאת משמשת גם את הדיונונים כתקשורת בינם לבין עצמם.
חילופי הצבעים ממשיכים גם כמה שעות אחרי שהקלמרי נתפס והושם בקירור. ניתן לראות החלפת צבע באיזורי גוף שונים והבהוב שחור – לבן של תאי הפגמנט גם ביום שלמחרת.

קלמרי וסבידה חיים כשנתיים. על מנת לגדול הם חייבים לאכל הרבה ובתדירות גבוהה. הם מאוד סקרניים, יתקרבו לכל אוביקט במים ואינסטינקט התקיפה שלהם מפותח - הם מאוד אגרסיביים ותוקפניים ויתקפו כמעט כל מה שזז בסביבה. על זה בנוי הדיג. המפתח לתפיסות יעילות טמון בניצול יצר זה ועידוד תקיפות.
יש ימים שהם נמצאים בעיקר  בקרבת הסלעים ויש ימים שבעומק, יש ימים שהם מפטרלים בחצי גובה ויש ימים שהם בקרבת הקרקעית, יש ימים שיתקפו מייד ובימים אחרים הדמוי יעבור לידם ללא כל תגובה מצידם, אני מניח שזה תלוי במצב הרעב שלהם וזמינות טרף 'אמיתי', בהמצאות טורפים בשטח וגורמים אחרים.
ראיה מרחבית. הראיה שלהם מעולה והם רואים היטב בחושך מוחלט. מנסיון רב אנו יכולים לומר כי לעובדה שהדמוי זוהר או לאו אין כל השפעה, להיפך, לעיתים ה'זהירה' הפלואורסנטית מרתיעה. הפסקנו להאיר את הבובות ויכולים לדווח על ערבים בהם תפסנו מעל 40 חתיכות.... וזה קרה יותר מפעם אחת.
מצב הים. למרות שתפסנו גם בגלי חוף של 70 ס"מ הרי שהרבה יותר נוח לנו ולהם, לתפוס ולהתפס בים שקט פלאטה.
רוח – עדיף בלי אך אם יש, עדיפות למזרחית, הדמוי קל מאוד וקשה לזרוק רחוק ומדוייק כשיש רוח, הרוח מפריעה להרגיש מה קורה בצד השני של החוט.
מהירות ותנועה. למרות שהם נראים איטיים ומגושמים הרי שמהירות התנועה שלהם תפתיע אתכם, אל תשכחו שזו מכונת טרף המיועדת לארוב, לתקוף ולצוד דגיגים, גמברי ורדס. יש להם יכולת 'ריצה' טובה מאוד עם ספרינטים מהירים ביותר. בפעם הראשונה שראיתי את זה נבהלתי מ'משהו' שלפתע רץ לעבר הדמוי שלי שכבר היה מחוץ למיים ולקח לי שניה להבין שאני רואה קלמרי שמוציא ראש מחוץ למיים ומחפש כשהזרועות נעות מצד אל צד. כמובן שתוך 10 שניות הקלמרי הסקרן/ רעב/ חרמן הזה היה מוטל מתנשף על הסלע.

בסדר, עכשיו שאנו מכירים את מושא הדיג שלנו, אז איך לכל הרוחות תופסים אותו?
מבנה החוף ומקומות מועדפים. חוף משולב - קרקע סלעית לצד שטחים חוליים או חוף סלעי. הסלעים מספקים להם נקודות למארבים לדג חולף

צבעי בובות  - יש ימים שהכל הולך, יש ימים שדמוי כחול יככב, ימים שאדום או צהוב יככבו. בלילות חשוכים אני מתחיל עם צהוב – זהב, צבע שיחזיר את קצת האור שיש, בלילות ירח אני מתחיל עם כחול או אדום, ומכסה שטח לנסות לזהות היכן הם – לפעמים בלהקה ולפעמים הם בודדים. כנ,ל אני מנסה קרוב לקרקעית או במחצית גובה ואם הם לא שם אני מדלג למקום אחר.

משקל הבובה. הדמויים מגיעים עם משקולת שמפילה אותם מיד לקרקעית. זה מתכון וודאי לאיבוד דמויים סיטונאי. אני מחזיק בכיס צבת קטן, וקוצץ חתיכות מהמשקולת, אחרי כל קיצוץ אני זורק למים לראות את קצב השקיעה – המטרה היא דמוי שכמעט ולא שוקע או נכון יותר - שוקע לאט. ההבדל בין שוקע לצף הוא קטן, ועם דמוי שצף אין הרבה מה לעשות ויש להוסיף לו משקולת פק-מן כדי להשקיעו. זה מאפשר לדוג גם במקומות רדודים בלי לאבד דמויים. תראו שכדי להגיע למצב של ציפה-שקיעה שכזה יש לקצץ את רוב המשקולת.

גודל הדמוי. הדמויים מגיעים במגוון גדלים המצויינים כמספר המציין את אורך הדמוי באינצי'ם (תודה גיאצ'וק  אתה בסדר) ככל שהמידה גדולה יותר הדמוי ארוך יותר וכבד יותר. אנחנו משתדלים לדוג עם הכי כבד שיש – מס. 4 (בובה כזו שוקלת מעל 30 גר'). קלמרי יתקוף גם בובה בגודל שלו עצמו ועל בובות גדולות נתפסו בייבי קלמרים לרוב. מה שדמוי גדול וכבד ייתן לך זה זריקה רחוקה מאוד, התנגדות במים ושמירה על מתח בחוט בזמן הגלגול שמאפשר לרולר לסדר את החוט יפה בשפולה ומצמצם למינימום את הפלונטרים בזמן הזריקה (במיוחד בחוטי בד אך גם במונו דקים).
בניגוד לסברה הרווחת, לא ראינו הבדל ברמת התפיסות בין דמוי זול לדמוי יקר, דמוי זוהר או לאו. למרות שיהיה מי שיגיד שהיו לו הצלחות מרובות בדמויים זוהרים דווקא. תשקיעו בדמויים זולים ויהיו לכם יותר. זה מה שאני עושה. יספרו לכם על דמויים שעולים 70 שקל בעבודת יד... שכל מכה תופסים 6 קלמרי בשורה.... וכל מיני חרטא ברטא שכזה - תקשיבו, תתעלמו ותקנו את הפשוטים, תוודאו שיהיה לכם מגוון צבעים ומשקלים.
שיטה נוספת לצמצום תפיסות בסלע היא קיצוץ הקרסים מהחלק התחתון (בלבד) בדמוי או כיפופן עם פלייר והצמדתן לגוף עצמו. תתפלאו כמה זה יצמצם את התפיסות בסלע ולא ישפיע על תפיסות הקלמרי.

 איך מזרזרים? באופן כללי אני מתחיל ב2-3 זריקות קדימה ואם אין תפיסות אני מנסה זריקות לימין ולשמאל. אם התנאים טובים – ים שקט, צלול וללא זרמים הם יהיו שם – הם לא תמיד יתקפו אבל הם שם ונצטרך למצוא את הטיזר הנכון לתקיפה – הקפצות או ללא הקפצות, משיכות, צבע הדמוי, עומק. ייתכן שיש בסביבה טורפים (ברקודות, חתולי ים, גומבר או אינטיאס) שגורם להם לרדת ולהתחבא בין הסלעים. לפעמים גם קלמרי גדולים מטילים אימה על הקטנים (הם קניבלים).

נו, עד עכשיו בלבלת את השכל, אז איך מזרזרים? אז זורקים את הדמוי רחוק, הכי רחוק שאפשר, נותנים לו קצת לשקוע ומתחילים לגלגל לאט. הכי לאט שאתם יכולים, מידי פעם 2-3 הקפצות ושוב גלגול איטי.

מה זה הקפצה? תנועה מהירה עם קצה המקל שגורמת לדמוי לקפוץ קדימה ומחקה את צורת ההתקדמות של הגמברי בים וגורמת – אם יש קלמרי או סבידה בסביבה לגרוי לתקיפה. תסתכלו על הרדס בבריכות ותבינו על מה אני מדבר. מגלגלים את הדמוי עד שהוא ליד הרגליים שלכם, ואל תמהרו להרים, הרבה מאוד מהתקיפות מתרחשות בשני המטרים הקרובים אליכם כי הקלמרי עקב אחרי הדמוי וכשהוא רואה שהוא קרוב לסלע ועומד לברוח לו הוא תוקף.

בסדר, זרקתי, גלגלתי ופתאום יש משהו שמושך את הדמוי. מה אני עושה עכשיו? הוקסט קטן ועדין – הרבה פעמים הקלמרי תפוס מזרועות הציד העדינות שלו והן יכולות להקרע במשיכה אלימה – מרימים את המקל ומתחילים לגלגל ברוגע. מדליקים את האור בפנס ראש כדי לראות אותו מתקרב וכדי לראות אם יש עוד קלמרים שבאים אחריו (שחרור מהיר לדלי וזריקה מהירה לכיוון שראינו אותם) מרימים ומניחים על הסלע לתת לדיו להתנקז או לדלי. קלמרי גדולים מושכים חזק ובאופן מפתיע אז היו מוכנים – אין טעם לריב איתם. מרימים את המקל ומשתמשים באלסטיות של קצה המקל כדי לספוג את המשיכות ולשמור על מתח בחוט, נותנים להם להתעייף וזה קורה מהר מאד ומגלגלים לאט עם קלאצ' חצי פתוח. הגדולים מכילים הרבה מים והרבה דיו. תזכרו שהזהרתי.

זהירות נדרשת מגלים אקראיים וזהירות עוד יותר מחתולים רעבים, כדאי גם להזהר לא לדרוך עליהם... יש לשים לב שכמעט תמיד בהרמה הם מלאים מים. קלמרי גדול ומלא במים יהיה כבד ביותר ועלול לשבור את החכה שלנו. במקרה זה מרימים את הקלמרי ומניחים על סלע קרוב, תוך שניות ספורות הוא מתיז את כל המים מועשרים בדיו שחור ואז ניתן להעבירו בקלות רבה יותר לדלי. התזת הדיו יכולה ליהיות למרחק של כמה מטרים אז הזהרו על עצמכם, על חברים וציוד.
עידוד תקיפה. לפעמים אתה פשוט יודע שהם שם. הכל מתאים: הים, השעה התחושה... אבל אין תקיפה. בשלב זה כנראה צריך להצית את יצר התקיפה ולהדליק אותם!  

אוקיי.... אבל איך עושים זאת? זריקה רחוקה וזרזור מהיר ביותר שהדמוי ירוץ על המים וייצור הרבה רעש.  זורקים פעמיים שלוש לאותו כיוון וחוזרים על הזרזור המהיר, המטרה היא ליצור רעש של דגיגים קופצים על המים. כתגובה הקלמרים רצים לאיזור. אח"כ זורקים ומזרזרים כרגיל ותוך כמה דקות יש תקיפות.
קלמרי, סבידה ותמנונים נתפסו כולם על אותם דמויים ובאותם איזורים ותוך שימוש באותן טכניקות. ראינו שתמנונים נמשכים יותר לדמויים אדומים אך לא רק. בתפיסת תמנון יש לשים לב שהוא לא נאחז בסלע תוך כדי הגלגול. ניתן לדעת מתי תפסת קלמרי ומתי תמנון – תמנון מושך עדין יותר וללא פעימות כמו הקלמרי. לעיתים, מה שנדמה לעיתים כדמוי שנתפס בסלע יתברר כתמנון שאוחז בו ודבוק לסלע.

שעות דיג. שקיעה עד זריחה. אך יש גם תפיסות בשעות היום.

ציוד. יש לזכור שכל מהלך הדיג אנו מחזיקים את החכה ביד ומגלגלים וזורקים אז כדאי להשתמש בציוד נוח:
חכת זרזור קלה עם משקלי זריקה עד 30- 40 גר' לא פחות אחרת לא תוכלו לזרוק דמויים גדולים או להרים קלמרי גדולים. אורך החכה – 2.10 – 3 מ'. המטרה היא יכולת זריקה רחוקה, קלות בהחזקה ביד, גמישות. זה מה שאנו דורשים מהחכה. בבדיקת חכה חדשה בחנות אני מחזיק אותה ומקפיץ את הקצה,  בזמן ההקפצה הוא צריך לזוז אך הוא לא אמור להמשיך ולהתנדנד אחרי ההקפצה זה מעיד על מקל לא איכותי ולא מתאים כי אם למקל רצון משל עצמו להתנדנד לא נקבל ממנו את המידע והתחושות הדרושים והדיג לא יהיה מהנה
רולר. אני עובד עם 3000 או 4000, איכותי. מומלץ אבל לא חובה.
חוט. לי נוח חוט בד, 10-15 ליב' טסט, עף רחוק, ובמשולב עם רולר איכותי ודמוי גדול לא יהיו קשרים. אחרים עובדים עם חוט מונו – 0.25 – 0.35. לשחרור קשרים בחוט בד אני מחזיק סיכת ביטחון זמינה. בכל מקרה קשרים יווצרו כמעט תמיד במטרים הראשונים. שיטה נוספת להפחתה משמעותית של הקשרים היא לזרוק כשבין קצה המקל לדמוי יש כ 1מ' עד 1.50מ' חוט – כלומר הדמוי לא קרוב לקצה המקל.
פנס. חובה פנס ראש לכל אחד. פנס איכותי יאיר גם למרחק רב ויאפשר לראות קלמרים שיושבים קרוב לפני המים במרחק 30 – 50 מ' ממך. בנוסף אנו משתמשים גם בפנס צלילה חזק איתו אנו סורקים את פני המים כל כחצי שעה, במיוחד בימים בהן התפיסות דלות. באופן כללי אנחנו מנסים לצמצם שימוש בפנסים או משתמשים בהם במצב הכי חלש שלהם.

דיג קלמרי מקיאק. אני לא חושב שזה כל כך ישים מכמה סיבות
1.   בגלל שזה בעיקרו דיג לילי.
2.   בגלל שבסיום הדיג הקיאק והדייג יהיו מכוסים בדיו שחור שקשה להסיר....


אגב, השמועות אומרות שכבר יש תפיסות אתה בסדר

 

לדיון בפורום

 

תמונות 

 

Image

 

Image

 

Image

 

Image 

 

כניסה לחברים רשומים


ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.
 
 

מי מחובר כעת

6 אורחים, 0 משתמשים
סך הכל משתמשים: 3239
סך הכל הודעות: 261764
סך הכל דיונים: 23376
סך הכל קטגוריות: 7
סך הכל פורומים: 19

קישורים נוספים


Image
© 2017 IKF
כל הזכויות שמורות
מפעילי האתר
- שימוש באתר מהווה הסכמה לתנאי תקנון השימוש בו -
כל המוצג באתר זה הינו בגדר מידע לעיון בלבד ואין להתייחס אליו כהצעה או המלצה לביצוע או לאי-ביצוע של פעילות כלשהי. לחצו כאן לעיון בתקנון השימוש האתר