tal02012010.jpg
דף הבית מרכז ידע מסעות, הרפתקאות וסיפורים סיפורי חברים איזובר ב-Sunshine Coast, אוסטרליה - פורט לינקולן

איזובר ב-Sunshine Coast, אוסטרליה - פורט לינקולן
נכתב ע"י עידו בר   
שני, 18 יוני 2012 22:34

השבוע היה לי "שבוע מטורף בעבודה", אם אפשר לקרוא לזה ככה.
גיליתי שקל מאד לרחם על עצמך כשמסתכלים בקטן, על כמה שעות עבדתי וכמה היה קר וכמה לבד היה, אבל כשאני מסתכל על התמונה הכוללת, על מה עשיתי השבוע, אני מבין שזו זכות גדולה ואין על מה לרחם.

 


נשלחתי לפורט לינקולן, עיירה קטנה בדרום אוסטרליה, מוקפת באיים שיוצרים אינספור מפרצונים מוגנים יחסית:

התנאים האלו, של מים עשירים של דרום האוקייאנוס ונמל מוגן ומפותח, יצרו כאן את לב תעשיית החקלאות הימית של אוסטרליה.
יש כאן דייג מפותח מאד של שרימפס, סרטנים, אבלונים ודגים וחוות של Yellowtail Kingfish (בן דוד של האינטיאס), מוסרים, דניסים, צדפות (mussles, oysters).
גולת הכותרת (לפחות מבחינתי) הן חוות הטונה הכחולה - Southern Bluefin Tuna, שהיא הקטנה מכל הטונות כחולות הסנפיר (מגיעה לגודל מקסימלי של 250 ק"ג בלבד...). זו חצי חקלאות ימית, מאחר ועדיין לא יודעים להרבות אותן בשבי, תופסים אותן ברשתות הקפה ענקיות בים הפתוח, מעבירים לכלובים ימיים וגוררים את הכלובים במשך שבועות, עד לאחד המפרצונים כאן.
כאן הם מועברים לכלוב ימי קבוע ומפוטמים במשך 3-4 חודשים, עד לאיסוף ולשיווק, כשהדגים בגדלים של 20-60 ק"ג.
עכשיו זו עונת האיסוף ואני נשלחתי להצטרף לצוות סירה ולאסוף דוגמאות עבור המחקר שלי ושל סטודנט נוסף, הממוקם כאן בדרך קבע במכון לחקלאות ימית:

יוצאים מהמזח ב-6:00 בבוקר ומפליגים לעבר הכלובים.
כל המערך כאן מתוחזק ברמה מאד גבוהה ומתוקתק (בטח בהשוואה לסירות הטרול בארץ).
כשמגיעים למפרץ הטונות, הסירה נקשרת לאחד הכלובים והצוות יוצא ומתחיל לפרוס רשת בהיקף הכלוב:

לאחר מכן, מגיעה סירה נוספת ועליה צוות צוללנים. הצוללנים נכנסים לכלוב ומסייעים באירגון הרשת ההיקפית.
אח"כ מתחילים לצמצם את הרשת, תוך כדי שהצוללנים מוודאים שהדגים לא בורחים החוצה, עד שכל הלהקה מצומצמת לאיזור קטן יחסית, צמוד לסירת הדייג.
על הסירה, כל הצוות מתארגן על סרבלים וכפפות עבודה וכל אחד מתמקם בעמדה שלו מסביב לשולחן נירוסטה שעליו מתבצע הטיפול וניקוי הדגים:

גם אני קיבלתי סרבל:

כשכולם מוכנים, מורידים מעין מסוע למים, אל תוך הכלוב, אז הצוללנים תופסים את הדגים בידיים ומובילים אותם אל המסוע, דג דג:

אזהרה - התיאורים, התמונות והסירטונים שלהלן עלולים להיות קשים לבעלי נפש רכה, קחו בחשבון ודלגו לסוף אם קשה לכם!!!

הדגים עולים במעלית אל הסירה, שם קודם כל דוקרים אותם בדוקרן במוח, להרוג אותם כמה שיותר מהר.
משם הם עוברים לתחנת ניקוז הדם (שלב קריטי על מנת לשמור על איכות בשר גבוהה) - זה נעשה באמצעות חיתוך קטן (בערך בעומק ס"מ) מתחת לסנפירי החזה (כנראה עובר שם עורק ראשי).
משם הם עוברים לתחנת השיתוק - באמצעות דוקרן חלול בקוטר 2 ס"מ בערך, דוקרים ומוציאים פיסת גולגולת ומוח בדיוק בין העיניים. אח"כ משחילים וויר מתכת באורך מטר, דרך החור ודרך עמוד השדרה של הדג, מה שמשתק אותו לחלוטין.
אח"כ הדגים עוברים לעמדות ניקוי זימים ובטן, שנעשים בצורה שמשאירה את הבטן שלמה (כמו שראיתי את בני רומנו עושה פעם) - מבצעים חתך קטן בפתח הביב ואז עוברים עם הסכין ומפרידים את הזימים מהגוף ואז תולשים את הזימים עם כל מערכת העיכול והאיברים והפנימיים שנאספים בפח מתחת לשולחן העבודה.
זה השלב שאנחנו דוגמים, אנחנו צריכים את איברי המין (גונדות) של הזכרים, האשכים, שנמצאים בדגים קרוב לפתח הביב, צמוד לחלל הבטן. בשביל להגיע לשם כשהבטן עדיין שלמה, צריך להכניס יד מהגרון (עד למרפק) ולתפוס את הגונדות. את אצבעות היד השנייה, מכניסים דרך החתך בפתח הביב ומפרידים את הרקמה מחלל הבטן ושולפים את האשכים, שנשמרים בקרח עד למעבדה.
ככה זה נראה:

https://vimeo.com/43363345

בסוף, הדגים נשקלים, ממוינים לפי גדלים ומונחים באמבט מים קרים מאד:

ככה זה נמשך במשך שעתיים-שלוש, במהלכן נאספים 200-300 דגים.
אחרי שכל הדגים נאספו, נוקו ומוינו, מנקים את הסיפון:

זה מה שנשפך לים ומושך הרבה שחפים (ואני לא מבין איך לא גם כרישים):

כל העבודה מתבצעת עם כלים ייעודיים שמרביתם מגיעים במיוחד מיפן:

אני יודע שזה נראה מזעזע, אבל דיברתי עם בחור יפני על הסירה (אני חושב שהוא נציג של הקונים), שקונה טונה וראה דייג בכל העולם (ים תיכון, מקסיקו, אינדונזיה) והוא טוען שהשיטה האוסטרלית היא הכי "נקייה" והכי פחות אכזרית שאפשר.

בשעה 10 בבוקר אנחנו כבר בדרך חזרה לנמל, יושבים לאכול ארוחת צהריים מוקדמת שבושלה בזמן העבודה (משהו קליל על הבוקר - עוף בתנור, נזיד בקר וכו') והצוות "מכבס" את הסרבלים והכפפות:

מגיעים לנמל והדגים מועברים למיכלי קרח, לשיווק. הצוות כאן מסיים את התפקיד שלו, אבל אנחנו רק מתחילים את היום שלנו.
משם אנחנו חוזרים למכון המחקר ועובדים במעבדה עד 23:00 בלילה, בניסיונות לבודד את התאים שמעניינים אותנו מהאשכים.
הניסיון הראשון לא צלח ואחרי 18 שעות עבודה, גילינו שלא יצא לנו כלום  דופק את הראש
הניסיון השני, כמה ימים אחרי, היה כבר יותר מוצלח ובסוף היום, יכולנו להגניב חיוך של הצלחה ובמבחנה שלנו אפשר היה לראות כמה תאים (הענן הלבנבן מתחת לנוזל הוורוד):

אחרי שבוע עבודה שלם, שכלל כמה ימי דייג ועוד ימים ארוכים במעבדה, הרגשתי צורך לנצל את סוף השבוע למנוחה כמו שצריך.
גיליתי שפארק הקרוואנים בו אני מתאכסן, נמצא ממש על שביל הליכה חביב, מסביב למפרצונים שמקיפים את העיירה, אז יצאתי קצת מהבקתה שלי:

חציתי את פארק הקרוואנים:

ויצאתי לטייל קצת:

מסתבר שחוץ מדגים ומיני חקלאות ימית, האיזור הזה עשיר במגוון לוויתנים, שחפים, שקנאים ושאר ציפורי ים, אריות ים, כלבי ים וכמובן, איפה שנמצא את אלו בהמיספירה הדרומית, נמצא גם את העמלץ הלבן - Great White:

זה השלט שמופיע על השביל בכל מקום שבו יש ירידה למים:

ליד הנמל, נמצאות ממגורות ענק, שמכילות את כל התבואה מחצי האי ומייצאות דרך הנמל לכל העולם:

עוד הסתבר לי שאחת האטרקציות התיירותיות במקום, מלבד צלילה עם כרישים, כלבי ים וסיורי יין ופירות ים, היא ביקור בחוות טונות ושחייה איתן...
כמובן שלא יכולתי לסרב לראות את הדגים האלו שוחים סביבי והזמנתי סיור.
החווה הזו קטנה יותר ומיועדת רק לצרכים תיירותיים.

במרכז הכלוב ישנה פלטפורמה צפה, הכוללת בית קפה קטן, מצפה תת ימי פיצפון, אקוואריום עם כוכבי ים, סרטנים, סוסוני ים וצדפות, כלוב פנימי עם מיני דגים שונים (טרכונים, מוסר, טרולוסים ועוד כמה שלא זיהיתי) ומסביב לפלטפורמה שוחות הטונות, האטרקציה העיקרית:

בשלב ראשון, עולים על חליפות צלילה וציוד שנירקול וקופצים למים עם הדגים. הצוות בינתיים זורק סרדינים למים כדי למשוך את הטונות לאיזור. הם זורקים את הסרדינים בכוונה ליד הצוללים ולפעמים אתה בטוח שהטונות הולכות להתנגש בך או להוריד לך אצבע, אבל זה לא קורה...
זה גם מאד משעשע להיות במים כשזורקים עליך סרדינים, מרגיש כמו דולפינים בדולפינריום.
שימו לב שחלק מהסירטון מצולם בהילוך איטי, להבין מה בעצם קורה שם:

 

אחרי שיצאנו מהמים, ירדנו למצפה התת ימי, לצפות בטונות אוכלות ממבט מהצד:

כמו טורפדו במים:

שימו לב לזנב, כמו מדחף:

חוויה מטורפת ומדהימה ואני הרגשתי שהמחקר שלי לא יהיה שלם בלי לחוות את הדגים האלו בסביבה שלהם, במים, כשהם עוד שוחים ואוכלים וחיים ולא רק כאוסף דוגמאות ותאים במעבדה.
זהו בעצם, כרגע אני עדיין בדרום אוסטרליה, אבל מזג האוויר נהיה סוער וכנראה שלא נצא לעוד מסע דיג ואיסוף דוגמאות ובעוד כמה ימים אחזור לסאניין קוסט השמשי והחמים.

כמו שאמרתי, בסוף אגיע לעיקר,
אז חשוב לי להזכיר שבשבועיים החולפים עדי השתתפה במוקדמות האולימפיאדה ובשני סבבים של גביע העולם בקיאקים. למרבה האכזבה, היא לא הצליחה להשיג קריטריון ב-500 מטר, אבל חזרה עם הישג בלתי רגיל של מדליית ארד ב-1000 מטר וכבר הספיקה לחזור לארץ ולככב בקיאקתלון באירוע Go ירקון בסופ"ש שעבר (מקום ראשון בנשים ושני כללי).
אשת חיל!!!  

 

כניסה לחברים רשומים


ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.
 
 

מי מחובר כעת

6 אורחים, 0 משתמשים
סך הכל משתמשים: 3239
סך הכל הודעות: 261764
סך הכל דיונים: 23376
סך הכל קטגוריות: 7
סך הכל פורומים: 19

קישורים נוספים


Image
© 2017 IKF
כל הזכויות שמורות
מפעילי האתר
- שימוש באתר מהווה הסכמה לתנאי תקנון השימוש בו -
כל המוצג באתר זה הינו בגדר מידע לעיון בלבד ואין להתייחס אליו כהצעה או המלצה לביצוע או לאי-ביצוע של פעילות כלשהי. לחצו כאן לעיון בתקנון השימוש האתר