אין דברים כאלה  

אני לא מאמין  

אין , זה לא אמיתי  

אלו חלק מהמשפטים שנזרקו לאוויר ביום שבת האחרון  

כזה דבר עוד לא יצא לי לחוות ב LIVE בטח ובטח כשמדובר בדייג מקיאק..  

שנתיים מאז נכנסתי לתחביב המטורף הזה , מאות שעות דייג ואין משהו שהתקרב לזה..  

ואני מדבר כמובן על סוף שבוע של דייג נטו מקיאק עם נגיעות קלאמרי מהחוף..  

והכל התחיל אי שם לפני שלוש שבועות..

טלפון משעיבי   , "אבי , אולי תרים לנו איזה מפגש באילת סוף סוף"..  

וכשהצוות דורש אני פועל  

סבב טלפונים מהיר בליווי קדיחות ב WhatsApp  

וסוגרים על יום חמישי לאותו שבוע – מפגש צוות   לקידום התוכניות  

כשברור לכולם שבתאריך ה 18.10 אני ושגיא בחתונה של שי יצחק   ואין מצב לרדת לאילת

ויש לדחות את היציאה בשבוע !

כמובן שעקרונית הכל הוסכם ע"י כולם ואפשר להזיז עיניינים כשכל אחד יודע מה תפקידו בכח..  

חלק מהתוכניות היו להשאיל מהקפטן עגלה יעודית לנשיאת קיאקים והתשובה מהקפטן לא אכזבה !

העגלה שלכם רק תנו לי התראה קצרה כמה ימים לפני..  

בנתיים , שאר ההכנות בעיצומם , כשכל אחד ומה שנשאר לו לסגור..

בכל זאת , משאירים אחרינו משפחות , ילדים   והרבה עבודה..  

חזרה גנרלית בשבת עברה בצורה יוצאת דופן כשאלון מחפוד שיצא איתנו

תפס אינטיאס של 14 ק"ג ודאג להכניס משב רוח מרענן מאוד במפרשי הצוות לקראת סוף השבוע..  

יום ראשון מגיע וכולנו באדרנלין לקראת כל השבוע וההכנות שבצידם

קניות אחרונות , קרסים , חוטים , דמויים , פתיונות ובקיצור תענוג..

כמו שסוכם בין חברי הצוות שנרד בשני רכבים כל 7 חברי צוות !

כשרכבו של גל יועמס בציודים הרבים שכללו סוכך , מקפיא , גנרטור, מצברים , ציוד דייג יקר ערך

מנועים , מזרונים , אוהלים , צידניות מלאות בקבוקי קרח רבים ועוד רשימה שלא נגמרת..

ורכבו של דן יועמס בעגלת הקפטן ועליה 7 קיאקים של הצוות הכי חזק בארץ   .

דן , בחור מאוד אחראי כבר רכש מתאם לעגלה כך שלא נופתע בדקה ה 90

והתאים את העגלה של הקפטן לרכבו !  

יום שלישי מגיע ושעיבי שמגיע לקפטן לראות את הקילשון החדש דנדש שלו

שאמור לכולל מנוע כמו שאר הצוות מתקשר ומודיע לי ממש ככה..

"יש לי שתי בשורות , האחת טובה   והשניה רעה  "

לא מתבלבל ומבקש להתחיל בטובה  

"המנוע הגיע לארץ וסאלח מתקין לי אותו כבר מחר ככה שבשבת אני עושה עליו סיפתח באילת"  

מבסוט בשביל שעיבי אבל כבר עם חששות לקראת הבשורה הרעה..  

ואני פונה לשעיבי "ומה הבשורה הרעה.."  

"הבשורה הרעה היא שהקפטן צריך את העגלה בשבת הקרובה"  

כאן כבר הבנתי דבר אחד פשוט – פרוייקט אילת 2012 כבר לא יצא לפועל..  

עדכון חברי הצוות בבשורה וסדקים ראשונים של מרמור ואכזבה גדולה התגלו אצל כולם..

בכל זאת שבועיים של הכנות ותכנונים מתרסקים לכולנו מול העיניים..  

מחליט לפעול יחד עם שאר החברים לנסות ולמצוא פתרון לבעיה הלא צפויה והבלתי נתפסת

שנפלה עלינו ממש בדקה ה 90 ..

במקביל מנסים למצוא פתרונות לקפטן ושבכל זאת ישאיר לנו את העגלה..  

יום שלישי בלילה , SMS מיאיר הקפטן   "אבי , מאמין שאמצא פתרון , נדבר מחר.. "

רביעי בבוקר , טלפון ליאיר שמאשר , העגלה שלכם , תהנו ..  

וכאן אני רוצה להודות לכל צוות הקפטן על העזרה והסיוע בלהוציא את הפרוייקט המוצלח הזה לדרך

אלמלא עזרתכם לא היה בידינו להוציאו לפועל בזמן כה קצר ובצורה מושלמת שכזו.  

כמה אושר היה לדווח לצוות שמכאן אין דרך חזרה ומחר יורדים לאילת כמתוכנן..

יום חמישי כולנו בעבודה אבל רק דבר אחד בראש , לסיים ולברוח כמה שיותר מהר

כי ב 17:00 יוצאים ויהי מה !  

נפגשים כולנו בנקודת האיסוף שנקבע בבית של הנדלסמן וכולם כמו שעון שוויצרי מעמיסים את הרכבים..

נשיקות , חיבוקים לאישה והילדים , מעמיסים עצמנו לרכבים ויוצאים לדרך עם חיוך ענק וציפייה גדולה..  

הנסיעה ארוכה ואיטית עם מירב הבטיחות הנדרשת  

עצירה מידי פעם ובדיקת יציבות הקיאקים על העגלה , בדיקת אורות ברכבים ובעגלה והמשך נסיעה..  

חצות ואנחנו בכניסה לאילת והאמת שלא שמתי לב כי פשוט ישנתי לי קצת..  

הודעה קופצת מהפייסבוק מסרה לי ששגיא הנדלסמן , שגיב ערבה , דודו ערבה ,משה אמרגי , גל שעיבי ואני כמובן – באילת

האמת שגם דן אמרגי הגיע ואפילו שמעון אבל להם אין פייס , בכל מקרה תודה שגיא על ההשכמה המתוקה  

רצועת החוף שנבחרה בקפידה ובהתייעצות שלי יחד עם עידן פרנקו היא חוף המפלט האחרון  

רצועת חוף קטנה שנמצאת בין מעגן הסירות של המפלט לבין קצא"א כשנלקחו בחשבון הרוחות הצפוניות  

שפוקדות מידי יום את העיר אילת ושהתכנון הוא לצאת בבוקר נגד הרוח החלשה יחסית ולחזור עם רוח גבית חזקה יותר בחזרה..

רצועת החוף נקייה מאוד ויש במקום שמשיות עץ גדולות , פחי אשפה , חצאי חביות לגריל פחמים ואפילו מאפרות בטון קטנות..

מקום מזמין ומומלץ מאוד כשגולת הכותרת היא שהרכב נמצא ממש 20 מטר מקו החוף ו 10 מטר מאיזור הישיבה שלנו.

ככה שהפריקה והעמסה הייתה קלה יחסית ועל כך תודה רבה לעידן על העזרה והכיוון שנתן !  

עם ההגעה לחוף נפרקו מהרכב הסוכך והגנרטור והתמקמות הצוות..  

נפרסו מס' מזרונים , שקי שינה וכמובן חכות הזרזור לקלאמרי   וכל הצוות תופס מקום על המזח של המפלט האחרון

כשאחד החברים טוען שנקרא בפי הדייגים המקומיים כמזח הפנסיונרים   , לך תבין.. פנסיה בגיל 34.. מתאים לי !  

רוח צפונית ערה מאוד מקשה עלינו להתארגן על פתיון טרי ליציאת הבוקר אך שעיבי , דודו ומשה משחקים אותה

ומארגנים לנו יופי של קלאמרי..  

עוד קלאמרים גדולים נצפו משייטים בחלק העליון של המים אך לא היו רעבים ולא מיהרו לתקוף..  

הסתפקנו בשלושה וחתכנו לישון בשעה 02:30 כשהשעון המעורר כוון ל 04:30 שעון אילת..

למה שעון אילת ? כי באילת הרגשנו כמו בחו"ל  

04:30 ושגיב מעיר את הצוות כמו שרק הוא יודע – בצעקות  

כולם מתעוררים עם חשק וציפייה גדולה ופורקים את הקיאקים מהעגלה , את הציוד מהרכב

מזוודים קיאקים בתנאי שטח ואחרי כשעה וחצי / שעתיים כל הצוות במים כשמזג האויר נעים מאוד

לא קר מידי , לא חם בכלל ורוח צפונית מערבית מלטפת..  

ביקור קצרצר ותדריך מה מותר , מה אסור , איפה כן ואיפה לא , הועבר ע"י אלי ורבורג ידידינו  

וכמה מפגשים אקראיים במים יחד עם רמי טל רק הוסיפו למצב רוח הטוב גם ככה..

אלי , תודה לך מקרב לב מכל הצוות..  

והיזכור שמו בפני השיטור הימי רק הטיבה עימנו והתקבלנו בחיוך למרות אין ספור ההשגות גבול שביצענו

עקב חוסר התמצאות בחוקי המקום. כבוד גדול למשטרה האילתית . שם יש אכיפה !  

ואז צוות גדול של 6 ממונעים וחותר יחיד כבר מחפש חיים ב 40-50 מטר כבר אחרי 3 דקות מהכניסה

ואני רוצה לומר לכם שזה פשוט מטורף.. 500 מטר מקו החוף ואנחנו ב 50 מטר !!  

אני והנדלסמן מתיישרים לכיוון צפון לטרולינג כשהיעד הוא גבול ירדן , סיבוב וחזרה עם הרוח..

שאר הצוות מתרכז באיזור העמודים של קצא"א , ריף הדולפינים , נמל אילת בדייג בולוס וג'יג  

כשהתובנות שלנו כצוות שג'יג מיותר אלא אם כן יש לכם נקודות ספציפיות שלנו לא היו.  

עשרות ג'יגים ירדו למים , מגוון גדול של משקלים וצבעים ורק לוקוס אחד החליט

לעשות טובה ולעלות אצל דן אמרגי , כמובן ששוחרר  

דרך אגב , כמות הלוקוסים עד למשקל 500 גרם נמצאים בכמות לא נתפסת

ובהשוואה לאיזור הצפון שלנו אפשר לומר שהם פי שניים מהאבו נאפחות

כל הורדה של המדאי עם פתיון קלאמרי זכה לתקיפה וברוב המקרים גם לנעילה

והוצאת הדג מהמים , פשוט חלום של מקום..  

למודאגים שבנינו , רוב רובם של הדגים חזרו הביתה בריאים ושלמים

אפילו כאלה של 2 ק"ג למרות שהמקפיא בחוף היה ריק..  

בגבול ירדן , ממש מול חוף הדתיים מיד לאחר סיום הסיבוב מקבל תקיפה כפולה

על הראפלה אך ללא נעילה והמשך שקט עד המפלט האחרון כשהשמש מחממת בלבד

לא שורפת ומאוד נעימה והחוף נראה כל שונה ויפה מהצד השני (מהצד של המים)..  

המלונות , היאכטות , הרוחצים בים , ואנחנו ברוגע ובשלווה חותכים את המים..

ונהנים מתופעה שהפוכה לגמרי ממה שאנחנו מכירים..  

כשהרוח לקראת 10:00 יורדת ל 0 והים פשוט הופך בריכה אחת גדולה

והדריפט יורד ל 0 .. פשוט תענוג.. כשאצלנו בים התיכון זה בדיוק הפוך ברוב המקרים..  

מצמצמים לשאר החבר'ה ומבינים שיש ארוחת דגים היום בצהריים בנוסף לבשר

שממתין בצידניות הקפואות , הולך להיות שמח והבטן מתחילה לפתח רעב  

אני מסיים את היום עם עשרות לוקוסים במשקלים של 50 עד 500 גרם

אך עם 0 דגים בדרך לחוף , פשוט כולם שוחרררו..  

(אפשר לומר גם שבכל סופה"ש הצוות לא אכל ולו דג אחד שאני דגתי , והם אפילו לא שמו לב   )

יורדים אל החוף והראשונים לרדת כבר התחילו לתקתק עיניינים..  

המנגל מעלה עשן , הדגים נוקו , הבשר הופשר , הבטן מקרקרת

משה תופס פיקוד ומבטיח לנו בנוסף לארוחת צהריים מלכותית – חריימה חריף אש..  

דן לעומתו השתלט על המנגל ופינק את הצוות בערמות של בשר טעים..  

ואחרי ארוחת שחיתות שכזאת בתוספת כמה שוטים של ערק  

בחרו חלק מהחברים לשבת ולהתבדח וחלק לרדת לצלילת שנירקול ברדודים

ומה שיש שם מתחת למים , אלוהים ישמור..  

אפילו GT או אינטיאס של 10 ק"ג בערך בעומק 3 מטר באטרף בתוך כדור ביזרי ענק..

פשוט נשיונאל גאוגרפיק..

לאחר מנוחה קצרה הוחלט בצוות לרדת שוב למים לסיבוב קצרצר לסג'יג , בולוס וטרולינג בשקיעה  

שעה של ניסיונות עם עוד כמה לוקוסים , שורי וסולטן איברהים שנשמרו לצהריים של מחרת

בכל זאת.. הוזמנו אורחים מקומיים..  

ביציאה דודו מנסה מהקיאק זריקה לקלאמרי ופוגע בול , קלאמרי טרי למחר..  

ערב שישי הגיע   וכולם מתיישבים סביב השולחן ומחכים רק לדבר אחד - החריימה של משה אמרגי..  

משה מניח לכל אחד דג והרבה רוטב בצלחת כשחלות טריות וחמות על השולחן רק מחכות שמישהו יבצע אותם

ויטבול אותם עמוק ברוטב החם..  

וכמובן שאף אחד מאיתנו לא ויתר על התענוג.. אפילו הלבנים שבנינו דוגמת הנדלסמן  

עם סיום ארוחת הערב המצויינת והמשביע ישבנו מסביב השולחן לתוך הלילה , צחקנו , התבדחנו , הסתלבטנו

שתינו קצת   , עישנו .. כן כן אפילו אני שבגמילה לקחתי סיגריה.. פשוט יום מושלם ומהנה אז למה לא ?  

לאחר מכן הלכתי לבדי למזח הקרוב לבדוק שוב את מצב הקלאמרי..

אך הפעם לא ניצפו ואני חוזר אל הצוות בידיים ריקות כשלמחר אין הרבה פתיון טרי אבל נסתדר..

קובעים השכמה ל 04:30 כשהפעם מתכננים להיכנס ממש באור ראשון כשהקיאקים כבר פזורים

על קו החוף עוד מאתמול ורק החכות ברכב..

המצברים טעונים FULL תודות לגנרטור שסיפק לנו חיים גם למצלמה וגם לפלאפונים..

להם היינו זקוקים יותר מתמיד בבוקר זה..

ולא שידענו..

אפרופו לא ידענו , כדאי לכם להפעיל בנתיים את הסרטון וידאו ולתת לו להטען ב HD

שווה כל רגע !  

כניסה למים עם אור ראשון וישר לנקודות של אתמול ולא עם ציפייה גדולה עקב ריבוי הלוקוסים הקטנים והשורים

ששורצים בכל מקום ובכל עומק..

השעה 11:00 מגיע והים שהפך שמן לא הסגיר לרגע את העומד להתרחש..

2 צוללני מיכלים ישראלים / בריטים עוברים כ 10 מטר ממני ומתעניינים לגבי הקיאק והמנוע..

תוך כדי שלום וביי חולף מתחתי כריש ליוויתן ענק מימדים ממש מטר מתחת לקיאק  

אני בשוק טוטאלי עושה מודיע לצוללנים ששחו על הגב לגבי המתרחש והם כלא מאמינים אומרים

"אתה צוחק עלינו נכון..? "

נשבע להם "באלוהים"

שניהם מכניסים את הראש למים ולא מאמינים למראה עיניהם  

מוציאים ידיים מהמים ומודים לי עם הבהונות שלהם..  

עשית לנו את היום , רק את היום ? את החיים !  

ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר אותו שוב על ידי עלו בתוהו.. נשאר עם החוויה הקצרה בלבד..

אבל בנינו , גם משהו לא ?  

בנתיים שגיב ודודו ערבה מצמצמים אלי כשפניהם לכיוון החוף והחוצה..

שואלים אם יש משהו מעניין ואני משיב.. "אני יודע ? ה FF מודיע על דגים אז אני מנסה.."

מתפזרים בשטח מצומצם ואז הרולר של שגיב נתן צלצלול של בית ספר ארוך ולא נגמר..

כאילו הודיע , נגמרה ההפסקה.. יאללה לעבודה..

שואל אותו.. "גדול ? " עונה לי "ענק ! "  

בלי לחשוב פעמיים.. מתרכז בשגיב ומנציח את תפיסת חייו !  

חצי שעה בערך של פייט קשה ומתיש כשידוע לכולנו שהקרס היא בסה"כ קרס סינית מידה 3/0

וחוט של 50LB .. חייבים לשמור על ריכוז.. על קור רוח..  

כולם הבינו שמדובר בדג גדול מאוד.. אולי כריש.. אולי הכריש ליוויתן ?! לך תדע..

לאחר חצי שעה עולה למים לוקוס אדום אילתי ע-נ-ק ושאני אומר ע-נ-ק אני מתכוון לזה..

14.5 ק"ג של דג קרקעית כבד שנתן מלחמה של אינטיאס של 30 ק"ג לפחות !  

כלא מאמינים יורדים אל החוף לחגוג את המאורע יחד עם הרוחצים בחוף שגם להם

זו הייתה חוויה של פעם בחיים..

מי לא הצטלם עם הדג מי ?

מי לא רצה לגעת , להרגיש , לחוש , להריח.. כולם !

והאמת מבין אחד ואחת מהם..

פשוט חלום של דג יפייפה..

עטיפת הדג במגבות לחות ונסיעה קצרה לתחנת הדלק הקרובה ובקשה

להניח את המפלצת בתא הקירור של מיסטר אייס התקבלה בהסכמה ע"י העובדת

אז תודה רבה גם לה כמובן  

חזרה לחוף וארוחת צהריים שכללה הפעם דגים מתוגנים , סשימי מצויין

שקשוקה , כנפיים וסטייקים על האש..  

ואז אחרי כזאת ארוחה ושלווה חתכתי לישון..  

שאר הצוות מה עשה ?

נו מה נראה לכם ?

נכנס למים כמובן.. שוב פעם למים..

היש דברים כאלה ? לא ביום יום שלנו..

שם יש לנו ילדים , אישה שמחכה.. הפעם לא , אף אחד לא לחץ שנחזור..

אם זה לא חלום אז מה כן ?  

לסיכום חברים כמה נתונים למי שמעוניין לעבור חוויה שכזו :

ג'יג חלש מאוד אלא אם יש לכם נקודות ספציפיות.

פתיון טרי חובה !

עמידה בחוקי המקום היא חובה והמשטרה שם מהירה מאוד.

בדיקת דגים מוגנים ובירור מה מותר ומה אסור..

ציוד חובה כגון גנרטור לפלאפונים ומצברי ה FF במינימום..

כיבוד כלי שייט גדולים ופינוי הדרך (ויש הרבה כלים במים)..

שטיפת הציוד במים מתוקים מיד עם היציאה מהמים (המים מאוד מלוחים לעומת הים התיכון)

מה שנשאר זה להנות מסרטון שממחיש רק על קצה המזלג את מה שבאמת עברנו

צפיה מהנה !

לתמונות :